• טל. 03-751-7806
  • rom-lemida@rom-lemida.co.il
תפריט

הבחינות הפסיכומטריות – מדוע אינן מתאימות ללקויי למידה?

ד"ר ישראל וינקלר

הבחינות הפסיכומטריות הן הגלגול החדש של בחינות ה"סקר" שהיו נהוגות בעבר ככלי מיון לקראת לימודים במגמות עיוניות של בתי-הספר התיכוניים. כלי זה מנע אז מנערים ונערות (שהיום ידוע כי רבים מהם היו לקויי למידה) להשלים את השכלתם. תלמידים בני 14 נאלצו במשך שנים לסבול מסטיגמה חברתית ולעבור למסגרות לימוד מקצועיות, חקלאיות, אקסטרניות או צבאיות. הבושה והסבל שהיו מנת חלקם משתווים לבושה ולסבל של צעירים בני זמננו המנסים להתמודד עם בחינות הבגרות והבחינות הפסיכומטריות.

בעבר היו מספיקות 8 או 10 שנות לימוד על מנת להשתלב בעולם העבודה. ימים אלו חלפו ואינם עוד, וכיום נדרשת תעודת בגרות או תואר אקדמי כדי להשתלב בתעסוקה הולמת. הבחינה הפסיכומטרית מהווה כיום המכשול הגדול ביותר ללימודים אקדמיים! בעולם העבודה המודרני הזכות ללימודים אקדמיים חייבת להיות בסיסית ומוקנית, כיוון שבלעדיה הסיכויים להשתלב בעבודה – נמוכים ביותר. במיוחד זועק העוול לשמים כשמדובר במדינה המחייבת צעירים לשלוש שנות שרות צבאי, שפוגע בקידומם המקצועי.

צעירים הזקוקים לבדיקת אבחון ליקויי למידה הם הסובלים העיקריים מהבחינות הפסיכומטריות. אלה מהוות עבורם מכשול עצום. הבחינות הללו בודקות, למעשה, בעיקר את התחום השפתי ומונעות אפשרויות לימודים גם בתחומים שהמרכיב השפתי אינו עיקר בהם. בנוסף לכך, הבחינות הפסיכומטריות מוכוונות להספק וכרוכות במאמץ אדיר במיוחד עבור לקויי למידה, שמיומנויות הקריאה שלהם יעילות פחות, והם ערים פחות מאחרים לניואנסים לשוניים שהבחינות הפסיכומטריות עמוסות בהן.

למעשה, יש להתייחס ללקוי הלמידה כאל "עולה חדש" הזקוק לפרשנות ותנאים מיוחדים. מקצועות אקדמיים רבים אינם דורשים מיומנויות שפתיות גבוהות כמרכיב עיקרי: למשל, מקצועות כמו מחשבים, הנדסה, כלכלה, פסיכולוגיה, אמנות, קולנוע או מדעי הטבע. לקויי למידה רבים אינם יכולים להשתלב במקצועות אלו, כיוון שהם אינם מצליחים להתגבר על המרכיבים השפתיים של הבחינה הפסיכומטרית.

ליקויי למידה נמשכים מלכתחילה למקצועות בהם המרכיב השפתי זניח. הם יכולים להיות אנשי מחשבים מעולים, והם אכן מוכיחים זאת בחברות היי-טק, אך הם לא יתקבלו ללימודים במדעי המחשב, כי לא יעברו את הבחינה הפסיכומטרית. הם יכולים להיות מהנדסים, אמנים, פסיכולוגים וכלכלנים מעולים, אך את הבחינה הפסיכומטרית לא יצליחו לצלוח! אילו היו מתקבלים ללימודים, הם היו משקיעים מאמץ אדיר בקריאת החומר הנדרש מהם, אבל לא תחת לחץ של זמן.

אלה התומכים בבחינות הפסיכומטריות טוענים כי נמצא קשר בין ציוני הבחינה הפסיכומטרית וציוני הסטודנטים הלומדים. סביר להניח כי קשר כזה אכן קיים, אך מובהקותו לא ברורה – וגם לא משמעותו: האם מטרת האוניברסיטה ליצור סטודנטים בעלי ציונים גבוהים או אנשי מקצוע טובים? מה שיש להוכיח (ולא הוכח), הוא האם קיים קשר בין ציוני הבחינה הפסיכומטרית והצלחה מקצועית. האם מהנדס, פסיכולוג או קולנוען טובים הם בהכרח בעלי ציון פסיכומטרי גבוה?

יתכן שבעבר היה טעם בקיומן של בחינות מיון לכניסה לאוניברסיטאות – כאשר מרבית הסטודנטים פנו לקריירה אקדמית. כיום, רק מיעוט פונה לאוניברסיטה לשם קריירה אקדמית ורוב הסטודנטים רואים בלימודיהם הכשרה מקצועית ויצירת בסיס להשתלבות תעסוקתית.

הבחינות הפסיכומטריות הינן גולם שקם על יוצרו. מדובר במערכת מבחנים שלכל היותר היתה צריכה לשמש כלי מחקרי או ייעוצי. בפועל, מדובר בכלי המשמש לסלקציה וגורם להרחבת פערים השכלתיים בין שכבות חברתיות-כלכליות שונות. האנשים הממונים על הבחינות יושבים במגדל שן אליטיסטי, מהווים כלבי שמירה על ראשי האוניברסיטאות, ואינם טורחים כלל להביט בעיני האנשים שאת גורלם הם חורצים.

הרשמה לקבלת מאמרים ועדכונים